כמה מילים על דולסה מיה, שיניים מתוקות ומשתלה משפחתית לעצי פרי

תמיד אהבתי לבשל. בשלב מסויים שילבתי את זה עם האהבה השניה שלי, כתיבה, ועבדתי כעיתונאית קולינרית ("על השולחן") ומתכונאית לחברות כמו תנובה, מחלבות גד, מאפיות אנג'ל ושאר ניים דרופינג.

כשנולדה מיה, הבת הבכורה שלי, גיבשתי תוכנית חומש  להפיכתה לפודי אנינת טעם. הכנתי לה חריימה ואפיתי פוקאצ'ות וטיגנתי פלאפלים, אבל היא, היא רצתה נוטלה.

לא נשברתי. הנחתי בפניה  לזניות וסלמון וממולאים ומאפים. מיה הסתכלה עליהם ואז עלי בעיניים מלאות רגש. "אמא", אמרה לאט, כדי שאבין, "נוטלה".

זנחתי את החריימה והתחלתי להכין איתה ממתקים. אם היא חובבת מתוק, לפחות שיהיה איכותי. המרשמלו הראשונים שלנו נראו כמו תאונה, אבל אחר-כך השתפרו. חילקנו למשפחה וחברים, והתגובות היו מדהימות. דבר הוביל לדבר, ודולסה מיה הגיחה לאוויר העולם.

הממתקים בדולסה מיוצרים, נחתכים ונארזים אחד אחד בעבודת יד. אני משתמשת רק בחומרים איכותיים: החלבה מטחינה מעולה, צמחי התבלין נקטפים טריים מהגינה ועיקר גאוותי: הפירות. למשפחה שלי יש משתלה לעצי פרי. במשתלה יש את כל הפירות שאתם יכולים להעלות בדעתכם ועוד כמה. בזכות המשתלה, יש לי מגוון אדיר של פירות עונתיים ישר מהעץ. תות אפגני הופך למרמלדה, ליים נסחט למרשמלו אגוזי המקדמיה נקלים ומקורמלים ויש עוד, מלא.

מיה ואני מזמינות אתכם לטעום מהממתקים. תהנו!